יום שני, 12 בפברואר 2018

תטה, אוכל פשוט טוב

לאמריקאים יש את הדיינר המשפחתי, לנו יש מסעדות בתחנות דלק, בדרך כלל מז'אנר שישקבבסלט, לכן תטה שיושבת גם היא בתחנת דלק היא שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים.

המסעדה נפתחה לפני 11 שנה! על ידי ניר פרומר, שף שעבד שנים בשלל מסעדות בתל אביב והחליט לחזור לשדות ולפרדסים של אזור פרדס חנה.

גם הקונספט של המסעדה שונה: מסעדת עסקיות בין השעות 11:00 - 18:00 וזהו, אבל פתוחה בשבתות וכן, רצוי מאד להזמין מקום.

לפתיחה יש מספר מנות ולפעמים יש ספיישלים, על השולחן מגיע לחם שנאפה במקום עם מספר צלוחיות של דברים טעימים כמו קרם חציל מעלף, מנת הפתיחה שבעיני לוקחת בגדול היא מנת הכבד הקצוץ של סבתא, בכלל האוכל נותן מקום של כבוד לאוכל של סבתא.

מחירי העסקיות נעים מ 56 ועד 75 ואפשר בהחלט לחלוק מנות כי הן ענקיות, בואו נגיד שהשניצל שם הוא בגודל לא הגיוני, אבל טעיםםם.

חומרי הגלם נאספים מיצרנים ומחקלאים באזור, לכן הכל טרי ומוגש לסועד עם חיוך.
יש גם מנות ילדים שלא מזלזלות בלקוח הקטן וזה כבר נקודת זכות גדולה

בימים אלו עובר המקום מתיחת פנים, נכנסו בירות חדשות, לוגו חדש, עיצוב מקום ואולי גם נגיעות בתפריט.

זו לא הפעם הראשונה שלי במקום ודי הופתעתי שבמרחק של כמה חודשים עד שנה, האוכל שומר על טעמו, הצוות על שירות נעים ובכלל זה כמו לחזור הביתה, לסבתא.

כבד הקצוץ היה טעים וכייפי, יחד עם הלחם המצויין ניגבתי את הצלחת עד תום, סבתא הייתה מתגאה בי.
ההמבורגר היה טוב, קציצה עסיסית מאד, היה חסר לי טופינג מעניין, אבל בסך הגדול טעים, גם צ'יפס הבטטה היה מצויין ולא סמרטוט שומני.
עוגת הביסקוויטים הייתה מושלמת לקינוח והאספרסו היה עשוי טוב מאד.

סיכום:
* אוכל טעים, מנות ענקיות
* שירות טוב
* נקי מאד

טעון שיפור:
* יין, חייבים להכניס יין בכוסות למקום, רצוי מיקבים אזוריים
* להוסיף עוד מנות בעסקית של 56 שח

שווה עצירה? בטח ובוודאי, שווה גם לחגוג שם אירועים קטנים כי זה כמו להיות בבית






יום חמישי, 1 בפברואר 2018

טרה נובה דה גולן

ליקב טרה נובה התוועדתי בפעם הראשונה בסומלייה האחרון וזאת בגלל שמישהו כתב משהו שהדליק לי את יצר הסקרנות, באתי וטעמתי ונשבתי בקסם של היין ושל האנשים שעושים אותו, הבטחתי להם ביקור בקרוב, הכי בקרוב, שוב באתי ושוב ראיתי את האור...
היקב הוקם בשנת 2006  במושב כנף ברמת הגולן, על ידי ארבעה שותפים, אז בהתחלה הם עשו 500 בקבוקים, ככה לחברים ולבית, היום הם מייצרים 10000 בקבוק וכבר יצרו לעצמם שם.

הענבים באים מתל פארס, 790 מטר מעל פני הים עם אדמת לבה כבדה, עם מנות קור טובות ו850 ק"ג לדונם, וכל עינב משובח, גיל שרון אחד השותפים, הוא הלוחש לגפן שביקב, הוא זה ששומע מה היא צריכה והוא נותן לה, אם זה עוד קצת מים או חילון  מסיבי, הגפן מכירה לו תודה ונותנת את המיטב שבמיטב.

בנוסף ליין יש גם שמן זית מעולה שאילן מוסק משני סוגי זית - 50 דונם זיתים, 35 דונם ארבינקא, שמן ספרדי ישראלי, עדין בטעמו, עם ריח פירותי, הוא אינו צורב את הלוע ומחליק יפה.
זן הקורניקי, הוא עצבני יותר, מריר וצורב כזה שיעשה טוב לבישול ולטיגון.

גם ליקרים מפירות יש ביקב וגם פירות יער בעונה, שילוב מדהים של אנשים וטבע.

מה שותים שם?

בלנדים:

נועם - 2015, קבס, שירז, ויונייה - לכו ותאמינו שלא שמו לכם תפוחים במקום יין, בשומת התפוח וטעם הגראן סמיט מלווים את השותה לאורך זמן, 24 חודש חבית, ישנה עשו לו נעים, לנועם.

בראשית - 2014, שירז, מרלו, קבס, 12 חודש חבית, ישנה, יין קליל ונחמד לשתיה עכשיו ועוד יותר עוד חמש שנים, היין פירותי באף ובפה אבל לא ריבתי. אפטר טייסט , נעים וקצר

חבית 14 - 2015, רק 1000 בקבוק, מרלו שירז קברנה, יין חם ומנחם, יין מתובל  בריחות של פלפל, כמון, הל, ציפורן ובפה מתגלים גם התבלינים עם שוקולד, פצצה !!

עופרה- קרניאן, מרלו שירז, יין עוצמתי בטעם ובריח, פירות יער באף ובפה, אבל שוב, בעדינות, לא טעמי ריבה, אלא טעמים עדינים ביותר

זניים - 500 בקבוק מכל זן

קרינאן - ריח של אדמה, מינרלי מאד, פה עמוס בשוקולד, יין להשכבה ארוכה
שירז - יין חנפן, ביישן, מלטף, כל שלוק מוציא טעמים שונים, פירותי ברמות על
מרלו - ריח של קפה שחור עם הל, טעמי קפה ושוקולד, תנו לו לישון שנתיים
קב"ס - כמו שקבס צריך להיות, ריח וטעם שווים, קפה, ליקוריץ, שוקולד

כל הזניים הם 100% זניים, כולם בחביות ישנות, בערך 12 חודש בחבית

מחיר? מוטו היקב: לא פוגעים בארנק הלקוח", בואו נגיד שתקבלו עודף מ 100 שקל

טרה נובה זה יקב של חברים, מי שמגיע נהיה חבר בשניה, חוויה חושית מענגת, תמשיכו ככה







ומה בסביבה?
שיפוץ יפה של בית הכנסת בדיר עזיז, ביצות נוב עם שלל נרקיסים


יום רביעי, 17 בינואר 2018

סומלייה שלי

פעם בשנה, מתקיימת בארצנו מוכת היובש, תערוכת סומלייה, מקבץ ומפגש של יקבים, יבואני יין, ציוד ליין, ואנשים שמבינים ביין, או כאלה שמתיימרים לעשות זאת.
השנה חל שינוי מבורך, שבוע יין, בנוסף לתערוכה היקבים פתחים את השערים לאוהבי היין, גם התערוכה השנה פתחה את שעריה לקהל הרחב, יוזמה מבורכת.

שמחתי לראות שהיקבים הגדולים, הדירו רגליהם מהתערוכה, באמת מבורך, כי נמאס לצפות בחבורת מלקקי פינכה מתגודדת סביב יינות סוג .....השלם את החסר.

רק טפרברג היה חסר לי, היקב הזה קפץ מדרגה למעלה בקלילות, דילגתי גם על יקבי בינימינה, כי אין להם מה להציע, גם על היבואנים דילגתי בקלילות כי אני בעד יין ישראלי ומעדיפה יבואני יין קטנים.

יוזמה מבורכת של איגוד מספר יקבי בוטיק תחת שם אוצרות יין גילתה לי כמה אוצרות:

יקב סקוריה - מושב כנף,  2 יינות אדומים 2014 מאוזנים להפליא

יקב אחת של ניצן סברובסקי - יין לבן, בלנד משובח, את הבלנד הראשון 2014 טעמתי והוא היה טוב, אבל היה חסר לו כיוונון קל, הבלנד הנוכחי היה מושלם, פירותי, נקי, חלק ומאד נעים לשתיה.

יקב סימון - יינות אדומים מוכנים לשתיה מיידית או להשכבה, היינות מאד חלקים ונדמה לכם שאתם שותים יין של יקב בין כמה עשרות שנים.

יקב אפק של אהרון ג'לח - זה יקב שאני חייבת לבקר אותו, לא שותים את היינות שלו על רגל אחת, היינות שלו זקוקים לשתיה נינוחה.

יקב גיתו - מלכיאל הדרי, מפליא באדומים שלו,  וגם אותו צריך לשתות ביקב

יקב 3 גפנים - חברי הטובים עינת ויוסי שעושים יינות מופלאים אחד אחד

יקב בן נון - שלא מספרת למי שלא מבין ביין איזה אוצר זה
 יקב שירן - עורך דין שעושה יין, זה טוב? לא, זה מצויין, במיחוד שהיין שלו הוא פרקי חזנות הנאמרים בדבקות רבה

ולשאר הטובים שטעמתי:
זיפנדל משובח של לורי מצפרירים, רוזה א לה פרובנס, של סיטאדל, הסידרה המופלאה של יקב נעמן שעושה לך חשק לשיר את מדרגות לעדן ברברס, יקב רמות נפתלי עם ברברה משובחת ובלנד של ברברה מרלו, למות.
כמובן שלגמתי את כל הסידרה של טורא, חובה
יקב גבעות ממשיך לשמור על רמה גבוהה, כבוד לשיבי
יקב פסגות  - כל יין אגדה
סוסון ים - הפתעת ענק, הקפקא היה מרשים ומדהים, אחים רייט העיפו לי את הסכך, חייבת לבקר שם בדחיפות
ויונייה אליפות של תשבי, בכלל סידרת האסטטט של גולן היא לגמרי לגמרי VFM
יקב אשקר מכפר יסיף היה מעניין מאד, חייבת לבקר גם בו

כבוד מיוחד אתן ליקב טרה נובה גם הוא ממושב כנף: לא היה יין שלא העיף אותי לגבהים חדשים, אחרי ביקור בייקב שבהחלט אעשה זאת בקרוב, אוציא לכם רשמים מדוייקים יותר


אכזבות לא מעטות היו גם הן מנת חלקי וחבל, חלק מהאכזבות נבעו ממחיר מוגזם, כמו היינות של יקב אלכסנדר, גם יקר וגם כבר לא טוב כמו שהיה.
יקב עמק האלה - איבד מעט מכוחו וחבל, היינות היו אבודים, מבחינת טעם.
יקב דרימיה - למרות מחמאות שקראתי עליהם, היין לא עבר לי בגרון, צריבה עמוקה ליוותה אותי לאורך זמן
יקב כישור -  נקסט
יקבי גוש עציון - אכזבה, משהו נשבר בהם, כאילו הגיעו לשיא וירדו, חבל

סליחה אם דילגתי על מישהו - היין קצת הפריע 😆












יום שבת, 13 בינואר 2018

בלבוי - שנות העשרים חזרו

ברגע שדרכה רגלי בבלבוי, אותו בר קסום במלון ברדיצ'בסקי בתל אביב, ציפיתי שמאיר לנסקי ובאגסי סיגל יבואו לעשן איתי סיגר.
הבא האפלולי והמקסים הזה זרק אותי ואת כל הבאים בשעריו לשנות העשרים העליזות של המאה הקודמת, החל מהמוזיקה, דרך התפאורה וכלה בקוקטיילים המשובחים.
בימי שישי החגיגה הזאת מתחילה מוקדם, בראנץ' קסום שעולה 120 ש"ח לסועד, עם מנות נהדרות וקוקטיילים מהאגדות.

על השולחן נוחתות צלוחיות מלאות כל טוב, סלמון מעושן הום מייד, גבינת שמנת נהדרת, סלט תפוחי אדמה, שלטעמי לא מתאים, סלט טונה מעולה והפתעהההה פטה כבד עטוף בשוקולד לבן, יאמי, הצלוחיות הן במילוי חופשי למעט סוכריות הכבד, בנוסף מגיעים מאפים שווים וחמאה.

הקוקטיילים הם השוס, למשל אנחנו שתינו ערייס קפה, מןאייריש קופי א לה ישראל, היה משובח, גם הבלאדי מרי היה שונה, גינה קטנה עם שרימפסים, בכוס ענקית, אחכ גם הצטרף קוקטייל על בסיס ויסקי עם מאצ'ה ושאר דברים טובים.

מנה ראשונה לקחנו מרק כרישה שמאד הזכיר את הקלם צ'אודר, אחכ הגיעו המנות העיקריות, ואריצייה על אגס בנדיקט עם בטן חזיר, יאמי, מנה של לברק עם אספרגוס וסטייק אנד אגס ביחד עם תפוחי אדמה מדורה.
לקינוח חלקנו טארט פירות שהגיע בשואו של קרח יבש וריחני, בכלל כל הזמן עוברים המלצרים ומפנקים בצ'ייסרים

המנות טעימות ודי גדולות, הצוות נהדר, הכל מתוקתק ונעים להפליא, השירותים נקיים ורעשי יער גשם מלווים אתכם בפנים.

מומלץ ביותר




יום חמישי, 4 בינואר 2018

פרלה וו פרנסס?


אפשר לשתות יין א לה פרנס בישראל וזאת במושב אבני איתן בגולן, אצל החברים הנפלאים מיקב דומיין סרור

החיוך שעלה על פני שראיתי את אילן זעפרני, לשעבר יקב אורטל, אין לתאר, כי האיש הזה שיין נוזל בעורקיו יודע לעשות יין והחיבורים עם השותפים ליקב שהם ממוצא צרפתי גרם לו להגיד את המשפט הבא: ביקב הזה עושים יין ישראלי במבטא צרפתי.

היקב נוסד ב 2013 ויושב באבני איתן  ישוב דתי בדרום רמת הגולן, 30 דונם של כרמים יש ליקב, מסביב ליישוב ובעתיד הקרוב עמוד להיפתח מבנה חדש ומרכז מבקרים סמוך לישוב ועל גדות נחל אל על.

הקו המנחה את יינני היקב, אילן ואיתי להט, צרפת ורק צרפת, בעיקר אזור בורדו, כתוצאה מכך נבחרו חביות עץ אלון צרפתי מאזור אחד ובכך לשמור על אחידות.

החביות מתחלקות לשליש חדש ושני שליש ישן והיין אינו שוהה יותר מ 18 בחביות, ככה שנחסך מאיתנו מיץ נגריות.

כל התנהלות הבציר, שימוש בשמרים, עניין החביות, התססות, הכל פועל כאילו היקב נמצא בצרפת ולא בדרום רמת הגולן.

הזנים המככבים הם קברנה סוביניון, סירה, מרלו, פטיט ורדו, שנין בלאן, ויונייה.

בבציר הבא יתווספו ענבים מאזור מרום גולן וקדמת צבי, בגלל ששם הענבים מקבלים מנות קור גדולות יותר ואזי נקבל צבע בהיר יותר אבל טעם מרוכז יותר.

נכון להיום היקב מייצר 30 אלף בקבוק, הוא משמש גם כיקב שירות ומעוניין להרחיב את הנושא הזה בקרב אותם חובבי יין שרוצים לייצר יין מטרואר מקומי.



אז מה טעמתי וגם נהניתי?

שנין בלאן + ויונייה 2017

לא שילוב קונבנציונלי אבל מרתק  - 60% שנין בלאן שתסס במיכל נירוסטה ו 40% ויונייה שעבר תהליך תסיסה בחבית ואף אחד מהם לא עבר תסיסה מלולקטית.

באף היו שפע ריחות טרופיים עם שילוב של ריח מינרלי ואחרי מספר ערסולים עלה הריח החמאתי, הפה היה דומה מאד לאף בתוספת מליחות ומרירות קלה בסיום.

היין בהחלט פנוי לשתייה עכשווית וגם בעוד שנתיים

רוזה 2017 –

100% גראנש, יין סמוק וצלול

אף מאד עמוס בפירות טרופיים, הפה מלא בפרי אבל חסר מתיקות, יובש מוחלט ביין, בהחלט יין שיכול ללוות ארוחה או סתם על המרפסת\חוף ים\גינה לעת ערב עם צלחת ענבים ןגבינה משובחת,  אם כבר צרפת אז עד הסוף



סירה 2014

100% סירה 18 חודש בחביות, חדשות וישנות, חביות מעמק הלואר, הרעיון הוא שהעץ לא יאפיל על העינב

אף פירותי מאד אבל לא בשלות ולא בוסר, ריח של רעננות נעימה, בפה יש נגיסות תפוח, מעט מאד פלפל בסיומת וזה יין שיכול להחזיק ארוחה שלמה, ממנה ראשונה ועד קינוח, כי הוא נפתח יפה מאד לאחר שעה



קלו ד'סורו 2014

בלנד של קב"ס, מרלו וסירה, 12 חודש חבית, אף מלא ריחות של פירות בשלים וגם הפה עמוס בטעמי תפוח, שוקולד ופלפל שחור שרק עכשיו נגרס

זהב אדום 2014

גם הוא בלנד, קב"ס 80%, סירה ומרלו, 18 חודש חביות, אף ופה שווים, פלפל, קפה, תפוח בשל

הוא בהחלט טוב לשתיה עכשווית, או בעוד שנתיים, או עשר, מה שבא לכם








היקב הוא כשר!



לסיכום: יקב מוצלח, יינות טעימים ועשויים נכון, היין מוכן לשתיה עכשווית או להשכבה ארוכה, רואים שיש מקצועיות ואהבה ליין.

VFM – לא ממש, ציפיתי לשמוע מחירים זולים, חבל כי השוק צריך כאלה דברים טובים


יום ראשון, 26 בנובמבר 2017

יין קינוח, לא רק לקינוח

חברי הקרובים יודעים שיש לי פטיש קשה ליינות קינוח, אותם יינות מחוזקים, מתוקים, לבנים או אדומים, מהארץ או מחו"ל, אני גם הגדלתי לעשות ואכלתי ארוחה שלמה סביב יין קינוח, מזל שיש לי שותפים טובים לשיגעון הזה.

אז מה יין קינוח? איך עושים?

יין קינוח הוא יין בעל אחוזי סוכר גבוהים שמביא לאחוזי אלכוהול גבוהים במקביל, את הענבים ליין בוצרים מאוחר יותר או בוחרים כאלה בעלי רמת סוכר גבוהה, אפשרות שלישית היא להפסיק את התסיסה על ידי הוספת אלכוהול, רצוי משובח ורצוי מענבים, כמו קוניאק\ברנדי, הנוזל נכנס לחבית, רצוי ישנה ורצוי שתשב לה בחוץ חשופה לפגעי מזג האוויר ורצוי שלפחות שלוש שנים היין ישב בחבית ורצוי שקצת יותר.

גם ביינות קינוח יש חלוקה:

יין קרח - ICEWINE -  אפשר למצוא אותו בקנדה או בגרמניה, העינב קופא על הגפן, כך שהנוזל קופא ואילו הסוכרים לא, כך שלאחר הסחיטה נוצר נוזל רענן ובעל טעמים רבים.

יין בוטריטיס - יין זה נוצר כאשר הגפן נדבקת בבוטריטיס,  אותו ריקבון אציל שגורם ענבים לפתח כמות סוכר אדירה בעינב

יין פורט - אותו יין שנעשה רק באזור העיר פורטו בפורטוגל, לשם הגיעו הענבים מאזור הדורו, אל העיר, זהו יין מחוזק היכול להגיע לעד 20% אלכוהול ויש בו חלוקה לרובי ולטאוני  ולווינטאג' בשנים טובות

יש גם יינות סוטרן מתוקים, טוקאי מאיטליה, ווינו סנטו איטלקי, אותו יין לבן מתוק שטובלים בו בישקוטי ומברכים על החיים הטובים.

גם בישראל נעשים יינות קינוח, חלקם פשוטים ומכילים תוספי סוכר וחלקם נעשים לפי הספר והם טובים, יין קינוח יכול לשפר פלאים  כבד לפני בישול, או תותים לקינוח, אפשר לעשות ממנו סירופ טעים על ידי צמצום במחבת בתוספת חומץ בלסמי משובח

תנסו להשיג לכם כמה יינות קינוח ישראלים ולראות למה אתם מתחברים, תחפשו את הפורטים מהקווינטות - חוות כרמים הקטנות בפורטוגל, תנסו לבקש יין קרח מחוזק בברנדי מקנדה, תראו לאיזה אוכל הם מתאימים ותראו מה יין קינוח טוב יעשה לארוחה שלכם.
הם לא זולים אבל שווים

יום שני, 9 באוקטובר 2017

סליחה, כמה עולה בקבוק יין?

ענף היין, הוא לא בדיוק יציב אצלנו בארץ, כי אין רגולציה ואין גוף אחד ואחיד, כי אין מודעות, אבל מה יש? מחירים בשמיים, של יינות שבמקרה הטוב היו הולכים לבישול....
אני כצרכן מעל הממוצע, לא רוצה לשלם 150 ומעלה עבור מרכז מבקרים מפונפן, יחצ"ן, מנהל שיווק ויינן עם אגו בשמיים.
אני רוצה לשתות יין ולהנות, לא לשלם משכורות ושכ"ד, כנ"ל גם לגבי יינות שמיובאים מחו"ל, יש מספיק יינות טובים מתחת ל 100 ש"ח שניתנים לשתיה עכשווית או בעוד שנה, אם באמת אתם אספנים של יינות כבדים ועשירים גם בכסף, אז מזלכם שפר עליכם.

מתוך 360 יקבים בארץ, ישנם כאלה שהמחיר שלהם שפוי מאד והיינות שלהם מצויינים, כיף לשבת ביקב או בחצר ולשמוע איך נוצר היין, לא חייבים לשבת במרכז מבקרים פלצן ושיעשו לכם טובה שידברו איתכם ודיר באלק אם לא תקנו.

האגו של היחצנים + הייננים + מנהלי השיווק מרחיקים, לפחות אותי מהרבה יקבים וחבל.

גם התמחור של יינות במסעדות הוא שערורייה בפני עצמה, פעם סיפר לי מסעדן שהוא מכניס למחיר היין גם את עלות הכוס!! סליחה אפשר לחשוב שבמסעדות שותים בכוסות של קריסטל, במחיר שהן גובות, במרבית המקרים הכוסות אפילו לא מתאימות ליין, מעדיפה לשלם דמי חליצה ולא לקנות יין שאני יודעת מה מחירו בשער היקב, גם אחסון היינות במסעדות הוא לא אחיד ותחלופת המלצרים עושה עוול לייננות.

תרבות צריכת היין בארץ חייבת לעבור שינוי ומהפך, ויפה שעה אחת קודם ולכן תבורכנה כל חנויות היין המקצועיות שהבעלים שלהם מעורים בנבכי החביות ויודעים לתת המלצות

תטה, אוכל פשוט טוב

לאמריקאים יש את הדיינר המשפחתי, לנו יש מסעדות בתחנות דלק, בדרך כלל מז'אנר שישקבבסלט, לכן תטה שיושבת גם היא בתחנת דלק היא שונה לגמרי ממה...